הרעיון של בניית בתים מאדמה התגלגל אצלי מאז המהפיכה החקלאית. ב"בלוק אדמה" כוונתי לבלוק בלי מלט. למה? כי בלוק הבטון הרגיל הוא חומר בנייה עלוב: מבודד גרוע, פגיע למים, לא מתכלה, ייצורו יקר ומזהם להפליא. הוריו האידאיים הם תאוות בצע, פשיעה אקולוגית ועצלנות גרידא. ועוד דבר: מלט משמש בענף הבנייה לא יותר מ-120 שנה. כלומר, הוא בכלל לא מסורתי. עד אז, כל הבנייה בעולם היתה ירוקה בהגדרתה.

במשך שנים רציתי לבנות בית מאדמה. לא חושה אפריקאית למיטיבי לכת אלא בית מעולה, שנבנה בלב המיינסטרים, בייצור מהיר, יעיל וזול. לשם כך חברתי לזאב הלבר מחברת Anyway Solutions ולהראל מילשטיין, בעלים ומנהל מפעל בלוק אמריקה. הלבר סיפק מייצבים שאינם מבוססים על מלט וידע נרחב שנרכש בפרוייקטים בקנדה, אפריקה והודו. הראל העמיד לרשותנו מפעל וידע שנרכש בעשרות שנות ייצור. אני הבאתי הרפתקנות בלתי מוסברת וחוש הומור מפוקפק. אחרי 4 חודשי פיילוטים החזקנו ביד בלוק סביר, שהועבר לבדיקות בחברת איזוטופ. הבדיקות אישרו שמדובר בבלוק טוב יותר מבלוק בטון סטנדרטי: עמיד יותר בלחצים וברטיבות, ומבודד טוב יותר. את המלט שאין בבלוק הזה מחליפה תערובת שהיוונים גילו לפני 2700 שנה (עוד על כך: בהמשך).

הבית שבתמונה - בית מגורי ומשפחתי - מוכיח שאפשר, בקלות, לבנות בתים סטנדרטיים מבלוק אדמה. שאינו מזהם בתהליך ייצורו, שהוא איכותי יותר מבלוק בטון רגיל, זול יותר, מתכלה לגמרי בתום השימוש בו, ויונק את קיומו ממסורות הבנייה העתיקות ביותר הידועות לאדם. אז... למה לא בעצם?