ייצור בלוק אדמה

שלב 2: מהי פוזולנה, ומה הקשר שלה אלינו

בלוק סטנדרטי מורכב מתערובת של חומרים, ובהם חול, אבנים, ומים, להם נוסף חומר ספציפי, המדביק או מייצב את התערובת. בבנייה הסטנדרטית, החומר הזה יהיה מלט (לדוגמא, מה שקרוי בישראל "צמנט פורטלנד"). חומר הגלם של המלט נכרה, ועיבודו מחייב שימוש רב באנרגיה ויוצר זיהום סביבתי כביר. לדוגמא: אני אומר צ'ק פוסט, כולם עונים סרטן.

בבנייה אקולוגית, הצמנט מוחלף על ידי מייצב אחר. בבית של ננה, מדובר במייצב של חברה קנדית בשם Anyway Solutions, המתמחה בפרוייקטים גדולים באפריקה ובהודו. המייצב של החברה מבוסס על הרעיון של פוזולנה (Pozolanna), כפי שהחומר קרוי בלטינית, שהרומים עשו עליו קריירה אדריכלית והנדסית מרשימה אך בעצם היוונים הם שגילו אותו לפני כ-2700 שנה: כשמערבבים אפר וולקני וסיד, ומוסיפים חול ואבנים, ומים, התערובת מתקשה; וממשיכה להתקשות במשך עשרות ומאות שנים. היתרון בתערובת זו הוא שהמוצר המוגמר (בלוק, שביל כבוש, מזח, קיר, וכו') ממשיך להיות אורגני, בשונה מבטון רגיל, שהוא חומר מת.

המבנה שבצילום הוא הפנתיאון ברומא. הוא נבנה לפני 2000 שנה, וקירותיו עשויים פוזולנה. אין בו חיזוקי מתכת, אין בו "צמנט פורטלנד". למעשה, הוא בית מאדמה. במהלך המאה ה-20 המבנה נבדק ב-3 סקרים הנדסיים מעמיקים. אלה גילו שאין בו אפילו סדק קונסטרוקטיבי יחיד, ושהקירות שלו הם בצפיפות וחוזק של סלע. את הפנתיאון תכנן, כך מספרים, הקיסר אדריאנוס, אם כי דה וינצ'י, 1500 שנה לאחר בנייתו, אמר לציטוט ש"את הפנתיאון תכננו מלאכים, לא בני אדם". הגשמיות החיצונית של המבנה מסתירה את הכיפה הפנימית שבתוכו - גובה 43.3 מ', רוחב כנ"ל, עם פתח בקוטר של כ-1.6 מ' בתקרה הקמורה. באיטליה ניצבים עד היום מאות רבות של בניינים שנבנו בשיטה זו: אקולוגית, זולה, חזקה להפליא, מאריכת ימים.

הבלוקים שייצרנו עבור הבית של ננה נוצרו בשיטת הפוזולנה; והבית של ננה אסיר תודה למסורת הנפלאה הזו, פאר התבונה האנושית, ולבני האדם שהעבירו את הידע הזה מאז ועד היום.