בניית בית אדמה

שלב 3: המשותף לאגן ירוק, מטמוני גשם ובור חלחול

בצילום משמאל נראות שתי תעלות במהלך העבודה על החלק התחתון של מערכת הסעת חום. עומק התעלה שמימין הוא מינוס 1.5 מ', ואילו בתעלה משמאל כבר פוזר חצץ, שבתוכו יוטמנו מי הגשמים, והוא מגיע לעומק מינוס 90 ס"מ, שהוא המפלס התחתון של מטמון מי גשמים. בשוחה השמאלית כבר הותקנה צנרת כניסה ויציאה (overflow, למקרה הנדיר של עודפי מים). מעל החצץ תיפרש יריעת בד גיאוטכני ושאר התעלה, עד לפני השטח, ימולא בחמרה שתהודק במים. לאחר מכן ניתן לשקול אופציות אחדות, כגון הקמת חווה לאילוף תמסחי מחמד, כריית ניקבה אנכית עד אוסטרליה, ואפילו חפירת מנהרות עד לגטו ורשה, שיהיה.

נוכל לשאול: האם הפרוייקט משתלם? כדאי? אקולוגי? נוכל לחשב: שטח הגגות המשותף של שני הבתים הוא כ-220 מ'; בחבל מודיעין יש בשנה ממוצעת כ-450 מ"מ משקעי גשם בשנה, דהיינו הטמנה של כ-100 קוב בשנה. מצד שני, האגן הירוק ממחזר כ-20 קוב בחודש, שהם כ-250 קוב בשנה. בנוסף, עלות האגן היתה כשליש מעלות פרוייקט התעלות. ונתון חשוב נוסף: מים אפורים יש לאורך כל השנה, והגשם (והעלייה הקפילרית שאחריו) מוגבלים לתקופה קצרה במהלך השנה.

כלומר, בהינתן מקורות מים אחרים, הכנה מיוחדת של מטמונות מי גשמים לא משתלמת במיוחד.

מהיבט אחר, אפשר לחפור בור חילחול, שינקז את מי הגשמים ישירות אל השכבות החוליות ומהן אל מי התהום. העלות של חפירת בור כזה היא כ-250 ש"ח למטר, או 2,500 ש"ח ל-10 מ'. מפרספקטיבה אקולוגית רחבה יותר, זה פתרון יעיל אף יותר לטיפול במי גשמים (על בור החלחול לדורותיו ראו באחד הפרקים הבאים).