אגן ירוק

שלב 9: כעבור שנה

כך נראה האגן אחרי כשנתיים: שופע, דשן, ג'ונגל מרהיב של צמחייה נהדרת. בניגוד לדעה המקובלת, האגן הוא לא בריכה ואי אפשר לשחות בו (אפילו אם אתה ראשן ואת פלנקטון): המפלס העליון של המים הוא כ-10 ס"מ מתחת לפני הקרקע. לפרחים הנראים באגן יש שמות כמו חמסן מצוץ, אביונית כחולת שפה, וחוטר סורי חמקלק. המים המופקים מהסינון נטולי ריח, ובאיכותם הם קצת יותר טובים, לדעתי, מהמים החלודים, המאובנים והמוכלרים שמקורות מעבירה למושב.

בפרוייקט זה שימשתי כיזם-קבלן-מנהל-עבודה-ופועל-ראשי (אך לא יחיד). עלותו היתה כ-25,000 ש"ח. היום הוא חוסך אלפי שקלים בשנה ומהווה נכס אסתטי ואקולוגי מרשים: הבית מנצל פעמיים את רוב המים שהוא צורך. לאחר טיהורם ומיחזורם הם חוזרים אל כדור הארץ כאן, במקום, בלי לערבב אותם עם מי שפכים, לשנע אותם לבריכות טיהור מרוחקות, לטהר אותם, לשנע שוב, וכמובן לממן ולהקים ולתחזק מערכות מיותרות ומשכורות ומסים של מקורבים וחברי מפלגה ובני משפחה ושאר מיותרים... ולבסוף, אני לא חוסך טיפה אלא המון טיפות, והפרס שלי הוא ערוגה יפהפיה ותחושת סיפוק עמוקה על כך שבמדינת ישראל, אזרח פרטי המטהר מים בביתו הוא עבריין בהגדרתו. ממש כך.

האגן, לפי חישוב שערכתי לאחרונה (כשמונה שנים לאחר הקמתו), ממחזר כ-20 (עשרים) קוב מים בחודש, שדי בהם להשקיית דונם וחצי הכוללים, בין השאר, שבעה עצי פרי, שלושה עצי נוף, שיחים רבים, דשא די גדול, קקטוסים כאלה ואחרים, שמנדריל אחד חצוף ואינספור קרטפילים מצויים ונדירים.