אגן ירוק

שלב 2: שוחות וצינור כניסה

לאחר מילוי הערוגה באגרגטים השונים נקבל את המראה הבא: ערוגת חצץ שחור ולבן. המים, בדרכם לכאן, עוברים מהבית דרך שוחות שונות אל "בור רקב". בשוחה זו, שהיא מיכל בנפח 2000 ליטר, הם מתאשפזים ל-48. המוצקים שבמים שוקעים וכעבור זמן מתפרקים; השומנים שבמים צפים וכעבור זמן מתפרקים, ומאמצע גובה המיכל זורמים המים אל האגן, בכוח הכבידה, דרך הצינור האפור והמחורר שפקק כתום בקצהו. בהמשך, צינור זה יכוסה אף הוא באבנים. על שולי הבד הגיאוטכני מניחים אבנים דריכה כבדות, מהסוג שכדאי לרכוש במשתלות של ערבים, כי אצל היהודים מחירן כפול ומשולש, כידוע וכרגעיל.

כדי למנוע הצטברות של שומנים וחומרים לא מפורקים בבור הרקב אני מוסיף למערכת, מדי פעם, בקטריות ירוקות (מיקרואורגניזמים לא רעילים של חברת EM), המסייעות להתפרקות יעילה של כל האיכסה הזה. הבקטריות האלה כל כך יעילות, שאני עצמי כבר לוגם כל בוקר כפית מהחומר, בערב חצי כוס, ובלילה כוס וויסקי.